פלטינה

הפלטינה שימשה לראשונה על ידי ילידים דרום-אמריקאים טרום-קולומביאניים לייצור חפצים.

אנטוניו דה אולוא פרסם את ממצאיו על פלטינה בשנת 1748, אך סר צ'ארלס וואוד גם חקר את המתכת בשנת 1741.

ההתייחסות הראשונה אליה כמתכת חדשה נעשתה על ידי ויליאם בראונריג בשנת 1750.

השימוש הנפוץ ביותר של פלטינה הוא כזרז בתגובות כימיות.

פלטינה משמשת בתכשיטים, בקישוטים ובעבודות שיניים.

סגסוגת פלטינה-קובלט, של כשלושה חלקי פלטינה ואחד קובלט, משמשת לייצור מגנטים קבועים חזקים יחסית.

אנודות מבוססות פלטינה משמשות בספינות, צינורות ומזחי פלדה.