איינשטייניום
99
Es
קבוצה
לא רלוונטי
מחזור
7
חסום
f
פרוטונים
אלקטרונים
ניוטרונים
99
99
153
תכונות כלליות
מספר אטומי
99
מסה אטומי
[252]
מספר מסה
252
קטגוריה
אקטינידים
צבע
לא רלוונטי
רדיואקטיבי
כן
נקרא על שם אלברט איינשטיין
מבנה גבישי
לא רלוונטי
היסטוריה
האינשטייניום התגלה כמרכיב בפסולת מהפיצוץ הראשון של פצצת המימן בשנת 1952.
הוא זוהה על ידי אלברט גיורסו ועמיתיו באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בשיתוף פעולה עם המעבדות הלאומיות ארגון ולוס אלמוס, בנשורת מבחן הגרעין Ivy Mike.
היסוד החדש יוצר בפיצוץ הגרעיני בכמויות זעירות על ידי הוספת 15 נויטרונים לאורניום-238.
הוא זוהה על ידי אלברט גיורסו ועמיתיו באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בשיתוף פעולה עם המעבדות הלאומיות ארגון ולוס אלמוס, בנשורת מבחן הגרעין Ivy Mike.
היסוד החדש יוצר בפיצוץ הגרעיני בכמויות זעירות על ידי הוספת 15 נויטרונים לאורניום-238.
אלקטרונים לכל גלגית
2, 8, 18, 32, 29, 8, 2
מבנה אלקטרוני
[Rn] 5f11 7s2
אינשטייניום הוא המתכת הדו-ערכית הראשונה בסדרת האקטינידים
מאפיינים פיזים
פאזה
מוצק
צפיפות החומר
8.84 g/cm3
נקודת התכה
1133.15 K 860 | °C 1580 °F
נקודת רתיחה
-
חום היתוך
לא רלוונטי kJ/mol
חום אידוי
לא רלוונטי kJ/mol
קיבול חום סגולי
- J/g·K
שפע בקרומב האדמה
לא רלוונטי
שפע ביקום
לא רלוונטי
זכויות התמונות: Wikimedia Commons (National Nuclear Security Administration)
אינשטייניום נצפה לראשונה בנשורת ממבחן הגרעין Ivy Mike
מספר CAS
7429-92-7
מספר CID של PubChem
לא רלוונטי
מאפיינים אטומיים
רדיוס אטומי
-
רדיוס קוולנטי
-
אלקטרושליליות
1.3 (אלקטרושליליות)
יינון פוטנציאלי
6.42 eV
מסה אטומית
28.5 cm3/mol
מוליכות חום
0.1 W/cm·K
מספר חמצון
2, 3
יישומים
אינשטייניום משמש בעיקר למטרות מחקר מדעי.
האיזוטופ הנדיר אינשטייניום-254 מועדף לייצור יסודות על-כבדים.
אינשטייניום-254 שימש כסמן כיול בספקטרומטר הניתוח הכימי של הגשש הירחי סורביור 5.
האיזוטופ הנדיר אינשטייניום-254 מועדף לייצור יסודות על-כבדים.
אינשטייניום-254 שימש כסמן כיול בספקטרומטר הניתוח הכימי של הגשש הירחי סורביור 5.
אינשטייניום מזיק בשל רדיואקטיביותו
איזוטופים
איזוטופים יציבים
-איזוטופים לא יציבים
240Es, 241Es, 242Es, 243Es, 244Es, 245Es, 246Es, 247Es, 248Es, 249Es, 250Es, 251Es, 252Es, 253Es, 254Es, 255Es, 256Es, 257Es, 258Es